אבל רבותינו במדרש אמרו על הפסוק "למס מרעהו חסד", זה יעקב, שמנע חסד מאחיו עשיו, שלא נתן לו לישא את דינה, שהיא היתה יכולה אולי להחזירו בתשובה, ואף שהוריו הצדיקים לא הצליחו לחנכו לדרך טובה, דינה היתה יכולה להחזירו בתשובה, כמו שאמרו במדרש, מעשה בחסיד וחסידה, שהיו נשואים זה לזו, ולאחר הרבה שנים שלא זכו לבנים התגרשו זה מזו, הלך החסיד ונשא מרשעת אחת, ועשתה אותו רשע, הלכה צדקת ונישאה לרשע אחד, ועשתה אותו צדיק, ללמדך שהכל מן האשה.
אם עשיו היה נושא את דינה, ודאי היה אוהבה מאד, והיא היתה יכולה לדבר על לבו ולהשפיע עליו לחזור למוטב יותר מכל החינוך שבעולם, היא היתה מעוררת לתחיה את כל החינוך שספג, והיתה "המכה בפטיש", לעשותו צדיק גמור.
כתוב במשלי "חכמות נשים בנתה ביתה, ואולת בידה תהרסנו", ומסביר רש"י, אשה חכמה, היא בונה את ביתה ומקיימת אותו, ואשה שהיא טפשה, בידיה תהרוס את אותו הבית, ראש המשפחה יורד לתהום ועמו כל ביתו וזרעו אחריו. וראיה לדבר, מאשתו של און בן פלט, שהיא הצילה את און ממחלוקת דתן ואבירם, ובזה ניצל מאבדון, ואילו אשתו של קורח, היא היתה זו שדחפתו לעשות מחלוקת עם משה רבינו, היא הכניסה לו בראש שמשה שונא אותו, וכך ירדו קורח ועדתו לתוך פי הארץ.
ולעומת זאת, דבורה הנביאה, שהיה בעלה עם הארץ, הלכה ועשתה פתילות למקדש למנורה, ושלחה אותן ביד בעלה, שיהיה מקורב לתלמידי חכמים, ועל ידי כך נעשה אדם כשר. ומי גרם לו כל זאת, אשתו הצדקת, שנהגה עמו בחכמה, והביאתו לחיי עולם.
כל זה ראו חז"ל בעיני שכלם, ולכן הבינו כי יש תרעומת ותביעה על יעקב אבינו שמנע את האפשרות האלהית שעשיו ישא את דינה. וכל זאת בזכות ובחובה שיש לכל אשה בביתה, לבנות או להרוס, לשבט ולחסד, כי הכל תלוי באשה.
על כן נשים צדקניות צריכות לדעת מה כחן, כי רב הוא, ובידן דרך כלל להשפיע על בעליהן ללמוד וללמד לשמור ולעשות, והני נשי במאי זכיין, במה זכותן, בכך שהן עושות שבעליהן ובניהם ובנותיהם ותנהלו בדרך ישרה, ויזכו לרב טוב בזה ובבא.
שבת שלום ומבורך !
