ב.ד.ה. מקים עולה של תורה וחינוך במרוקו: הרב דוד בוסקילה זצ"ל מפקח מוסדות "אוצר התורה" מאת: מרדכי כהן

המונים ובראשם גדולי תורה רבנים וקהל רב ליוו למנוחות תחת גשמי ברכה את הרב הגאון רבי דוד בוסקילה זצ"ל מנהל ומפקח מוסדות "אוצר התורה" במרוקו ובצרפת שנסתלק ביסורין קשים כשהוא בן פט' שנים.

הרב זצ"ל נולד לאביו ר' משה ומרת מרים זצ"ל, בכפר תאזנאכת שבמרוקו. בבית זה ינק אהבת תורה, כבוד והערכה לתלמידי חכמים. לאחר לימודיו בשנותיו הצעירות במרוקו נשלח ללמוד בארץ ישראל בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק כשבראשות הישיבה אז עמד הגר"י גלינסקי זצ"ל אשר ממנו ינק את משנת תלמודו והשקפתו הבהירה. לאחר נישואיו נקרא ללמד בישיבת 'איתרי' בירושלים.  

אחר כך חזר שוב למרוקו, שם המשיך את לימודיו והרבצת תורה ונקשר עד למאוד לדודו הגדול ומדמויות ההוד של אוהבי ולומדי תורה וחסד בדור האחרון הגאון רבי יעקב בוסקילה זצ"ל אשר לביתו היו מגיעים באופן תדיר כל גדולי החכמים והדיינים לשאת ולתת בדברי תורה גם מפאת ספרייתו הגדולה שהיתה לו בעליית גגו.

דודו רבי יעקב בוסקילה זצ"ל סייע רבות להצלחתו של רבי דוד זצ"ל שישא בתפקיד חשוב בחיזוק התורה ובעזרה לזולת כשבראש מעיינם היה הכבוד והערכה לתלמידי חכמים שהשרישו היטב בקרב הציבור כולו.

באותם ימים נקשר למי שהיה מורו ורבו הגאון רבי רפאל עבו זצ"ל מייסד רשת החינוך "אוצר התורה" במרוקו וחבר בית הדין הגדול. לאחר זמן קצר משראהו רבו את כוחו הגדול במסירותו הרבה להרבות תורה ולקרב יהודים רבים תחת כנפי השכינה, מינהו למפקח כללי על מוסדות "אוצר התורה" ובשנים מאוחרות יותר המשיך בתפקידו גם במוסדות שבצרפת במשך כיובל שנים.

מיותר לציין כי הרב זצ"ל היה בקשר מתמיד עם גדולי התורה, דיינים וראשי הישיבות שבמרוקו כמו עם הגאונים רבי מכלוף אבוחצירא זצ"ל, חכם רבי אלעזר מור יוסף זצ"ל, רבי שלום משאש זצ"ל,  רבי משה מלכה זצ"ל, רבי אהרון מונסוניגו זצ"ל, רבי רחמים בן עמארה זצ"ל עוד.

במשך השנים התחבב מאוד על בני הקהילה, אשר בס"ד ידע להשכיל בחוכמה מיוחדת לחזק את הצעירים ולהאהיב עליהם את לימוד התורה, בשיעוריו ובשיחותיו המאלפות ידע להיכנס לליבותיהם של בני הקהילה, תוך כדי שהיה מלמדם בשימת דגש על היופי והטוהר של המסורה המרוקאית מדור דור שלימוד ועסק התורה זה מה שיחזיק את ההמשכיות של דור העתיד.

הרב זצ"ל עסק רבות בהפצת ערכי תורה במסירות נפש. הוא לא הותיר מקום לפשרה כשזה נגע לדבקות בהלכה והשקפה, ועמל רבות להעלות את רמתה הרוחנית של הקהילה. זכה לחולל מהפיכה רוחנית בקרב רבים שבנסיבות העיתים עם הנזק הנורא שעשה ארגון 'אליאנס' בקרב משפחות רבות בריכוזים של הקהילות השונות.

תלמידיו מספרים את גודל הנתינה והעזרה שהיתה לרב זצ"ל כשהרוב היה במתן בסתר שאפילו בני משפחתו הקרובים אליו אינם יודעים, על משפחות שלמים שהקים ועזר להם בדרכים שונות, בהלוויה ראו את דמעותיהם של אותם משתתפים, שטרחו והגיעו אף ממרחקים ביום סגרירי שכזה, כדי להודות ולחלוק לו את הכבוד האחרון.

היה מגדולי מזכי הרבים וזכה בהשפעתו הגדולה במסירות נפש ובמתק לשונו, שיהודים יקרים בעלי בתים השתתפו בשיעורי תורה שיזם וע"י כך הורים רבים  נאותו להפקיד את בניהם בידיו הנאמנות בחינוך תורני, כדי שיגדלו בדרך התורה. מתוך שהיתה לו לשון לימודים, זכה במשך השנים לחבר את חיבורו הידוע על כל חמישה חומשי תורה "מנחם משיב נפש" ועוד חידושים רבים על מכמני התורה שעדיין הינם בכת"י.

אודות לכך על פעילותו המבורכת ב"אוצר התורה", בחורים רבים המשיכו להתעלות בדרך התורה והמשיכו בישיבות קדושות בישראל, בצרפת ועוד. פארי יוצאי הישיבות אשר במרוצת השנים מאירים את מזרח יהדות ספרד, נשאו בגאון את מסורת אבותינו והשפעתו הברוכה היתה ניכרת על כל בני הקהילה יוצאי מרוקו. וזכו להקים דורות ישרים ומבורכים, ודור שלם של בני תורה מהם חשובי התלמידי חכמים ומרביצי התורה, שהיו רואים בו את אביהם הרוחני.

במרוקו הרב זצ"ל היה בקשרי ידידות  עם הרב יהודה ליב ראסקין ע"ה שליח הרבי מליובאוויטש למרוקו. בהזדמנות סיפר, כי למד עם הרב ראסקין את ספר "התניא" ותרגם את התניא לשפה הערבית – מרוקאית הכתובה באותיות עבריות ומיועדת ליהודי מרוקו.

תרגום התניא לקח כחמש שנים כאשר כל קטע תרגום נבדק ע"י השליח במרוקו הרב רסקין. סך הכל תרגמו שלושת החלקים הראשונים של ספר התניא – "ליקוטי אמרים" "שער היחוד והאמונה" ו"אגרת התשובה".

במהלך התרגום ערך ביקור בארה"ב ונכנס ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש זצ"ל למשך חצי שעה. הרבי התעניין על המצב של יהודי מרקו והחינוך שם. כאשר הגיעו לדבר על תרגום והדפסת התניא לערבית אמר לו הרבי "עשית עבודה נפלאה וע"י תרגום ופרסום התניא שוברים את קליפת ישמעאל". הרב זצ"ל שזה היה ביקור מרגש במיוחד שלא ישכח כל ימי חייו.

לפני כ-12 שנים עלה לארץ הקודש והתיישב בשכ' בית וגן בירושלים לצד ילדיו. וכדרכו לא שקט על שמריו ומיד העלה רעיונות כדי להרחיב את גבולות התורה והנחלת הדרך אותה ייסד במרוקו והקים את קהילת "אמרי דוד" וכולל אברכים "דוד ומשה".

בשנים האחרונות חלה, כל אותן שנים רעיתו הרבנית שתחי' עמדה לימינו ודאגה לכל מחסורו למען בריאותו מתוך מסירות מיוחדת, כך גם ילדיו לא משו מביתו והיו באים לבקרו לעיתים קרובות, למרות חולשתו, המשיך עוד במפעליו הרבים בדאגה לשימור ולחינוך הטהור בקרב צעירי הצאן במקרים שונים שהגיעו לידיו.

בשבוע האחרון חלה הידרדרות במצבו וביום עשירי בטבת בשעות הערב, לדאבון כל לב השיב את נשמתו הטהורה לבוראו לעיני בני משפחתו כשהם זעקו "שמע ישראל".

תוך זמן קצר התפשטה הבשורה המרה בקרב בני המשפחה הנרחבת בארץ ובחו"ל, וכן אצל תלמידיו הרבים שהכניסם תחת כנפי השכינה שפרצו בבכי מר על האבידה הגדולה.

המונים התאספו באולם בית ההספד שבהר המנוחות, שם נאמרו ההספדים מפי הרבנים שליט"א.

טרם מסע הלוויה, נשאו הספדים הרבנים הגאונים: האדמו"ר בנש"ק רבי ברוך אבוחצירא, הרה"ג ר' שלמה דיין רו"מ "תולדות יצחק", אחיו רבי אברהם בוסקילה, הרה"ג ר' יחיא אמוייאל מנהל "אוצר התורה" בפריז, הרה"ג ר' מרדכי שריקי ראש בית מדרש הרמח"ל, חתנו הרב אלקייס, חתנו הרב סניור, הדיין הרה"ג ר' יהודה איטח, הרב ראובן מטוסוב נציג שליחי הרבי מליובאוויטש במרוקו. חלק מההספדים נאמרו בשפה הצרפתית.

הרבנים הזכירו את מידותיו הנעלות כי רבות הן, על הזכות הגדולה בהקמת עולה של תורה – סולת נקיה תוך כדי עמידה על המשמר ונשיאה בעול בחינוך הטהור מתוך אחריות במשך למעלה מיובל שנים.

כל בן תורה אצלו היה יקר המציאות, כמה עמל וכמה טרח עד שהגיע עד הלום וכעת בא השמש בצהריים – הוא היה כשמש המאירה ומחממת, רבים צעדו לאורו, אבל היום כל זה כבה.

כן העלו את הארת פניו המיוחדת לכל תלמידיו ומכריו והיה גדול במידות שבין אדם לחבירו וכעת עם הסתלקותו נפער חלל עצום בהסתלקותו מי יתן לנו תמורתו ומי יתן לנו חליפתו.

את מסכת ההספדים חתם בנו הרב גד בוסקילה רב ק"ק "נתיבות ישראל" בברוקלין כשהוא מבקש מחילה בשם כל האחים והאחיות.

אחר אמירת הקדיש, ידיד המשפחה ר' יואל משאש בנו של רבה של ירושלים והראב"ד נשא את התפילה הנרגשת הנאמרת בליל יום כיפור "לך קלי תשוקתי" כשעין לא נותרה יבשה ותקעו בשופר כנהוג בקהילות יוצאי מרוקו.

מסע ההלוויה יצא תוך כדי גשמי ברכה וקור מקפיא, בראשות גדולי תורה ורבנים רבים, והשעות אחה"צ נטמן בחלקת הרבנים ליד בית ההספד הספרדי בהר המנוחות.

עם תום ההלוויה, המוני המלווים התפזרו לביתם כשהם אבלים ומלאי צער על אותה דמות גדולה שקידשה שם שמים שהיתה ואיננה עוד.

בכך נחתמו פרקי חייו של דמות עילאית מיוחדת, המלאים בתורה, חסד ועבודת ד', מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית תליט"א תיבדל לחיים ארוכים, דור ישרים מבורך, בנים, בנות ונכדים אשר כולם זרע ברך ה' תלמידי חכמים הולכים בדרך התורה והמצוות שהנחיל להם בחייו וכן את תלמידיו הרבים שגידלם וחינכם בתורה ולעבודת ה'.

ת.נ.צ.ב.ה.

במשך כל ימי השבעה הגיעו גדולי תורה, ראשי ישיבות, רבנים, אישי ציבור, מהארץ ומחו"ל, תלמידים ועמך ישראל לביתו של הרב זצ"ל כשכולם פורצים בבכי על החלל הגדול שאין מי שימלא אותו. הרבנים בדבריהם הזכירו את האבידה הגדולה בהסתלקותו של הרב זצ"ל על אהבת התורה וגדלותו במידות, בין אדם לחבירו, בענוה ובצניעות מיוחדת, ובמידת החסד הגדולה והארת הפנים המיוחדת שהיתה בו ועל הזכות הגדולה שזכה להקים משפחות רבות בכרם בית ישראל.

צילום: שוקי לרר

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.