זוכרים את טלי וארבע בנותיה: הילה, הדר, רוני ומירב הי"ד. –
מצורף מכתב ממומי מלכה, אביה של טלי חטואל ז"ל, על ההימנעות מקיום האזכרה לזכרן של טלי והבנות, בשל המצב.
האזכרה תתקיים באמצעים דיגיטליים שיפורסמו על ידי המשפחה בהמשך.
אחי ורעי
עם ישראל והעולם כולו שרוי בימים של צרה ומצוקה.
ימים של קורונה.
והמגפה מתהלכת בארץ ובעולם כולו ובעטייה נלקחו מאתנו רבים וטובים תמימים וישרים, ובכללם הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל מחנך ומורה דרך ומורה הוראה לרבני ודייני ישראל.
לעת הזאת לא פיללנו: כי בחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה ועלינו הצו ושמרתם לנפשותיכם.
ועל שכזאת אומר הנביא ישעיהו: לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך עד יעבור זעם.
מסורת היא בידינו, וכצו קודש הוא לנו, ביום הזיכרון של טלי בתנו וארבע בנותיה – נכדותינו הילה, הדר, רוני ומירב הי"ד
אנו מתכנסים קהל גדול עצום ורב- דומעים, זוכרים ולומדים בקודש, והכל לעילוי נשמתן הזכה והטהורה.
לדאבוננו אנו נאלצים לחרוג ממסורת רבת השנים ולהתייחד עם יקירנו כל אחד בד' אמוניו.
וביטוי לכך נותנת הלל אלנקווה, במסרון מרטיט נפש אל המשפחה.
הלל בילדותה התגוררה בגוש קטיף, והייתה חברה טובה של נכדתינו הדר, וכך מתוך נבכי ליבה, מתוך תהומות הכאב, והעצב והגעגוע היא כותבת:
יום הולדת שמח מלאך שלי,
אני מצטערת שהשנה לא אבוא
השנה אי אפשר לבוא ולחבק
וגם לא לחגוג בעצב את מה שחיות
ומה שעוד יכולת לחיות
השנה אין עוגה, בלונים ודמעות
אבל איזה מזל שאת הולכת איתי לכל מקום.
כן, היום הזה, אנחנו זוכרים ומנציחים מהבית.
שש עשרה שנה חלפו מאותו יום נורא.
אז השליחים הביאו לנו את הבשורה המרה , צעקה גדולה ומרה היתה, והקול נדם וזועק מתוך הנפש פנימה.
אימת האסון – השואה הפרטית שלנו
אין מזור לאובדננו
תוגה וצער שאינם מרפים
הפצעים אינם מגלידים
הגעגוע רק הולך וגובר זיכרון המלווה אותנו בכל רגע.
טלי שלנו וארבע בנותיה הנכדות שלנו נרצחו בפיגוע ירי בציר כיסופים, בדרכן מגוש קטיף לאשקלון
מרצחים פלסטינים פגעו בהן
זה קרה ביא אייש תשס"ד
טלי הייתה בחודש השמיני להריונה, נרצחה יחד עם ארבע בנותיה, הילה, הדר, רוני ומירב הי"ד
הילה בת 11, הדר בת תשע, רוני בת שבע, ומירב בת שנתיים
שריד למשפחת חטואל נותר הבעל – האבא דוד חטואל מנהל בית הספר ששהה באותה עת באשקלון.
אירוע זה זעזע את הציבור הרחב וסווג על ידי ארגון אמנסטי כפשע נגד האנושות.
ואנו בתוך עצמינו תוהים למה? ותשובה אין לנו
יום הזיכרון לטלי וארבע בנותיה, חל בסמוך לפרשת "אחרי מות – קודשים" ומשמה אנו מבינים שהפרשה מתרחשת אחרי אירוע שקרה "אחרי מות" – ומיה הם המתים?
בפרשת שמיני למדנו, כי מדובר במובחרים, במיטב הבנים, והם משרתים בקודש, נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן.
ועל נדב נאמר שאילולא מת היה יורש את תפקידו של אביו ככהן גדול.
ואומר הכתוב (ויקרא ב-ג) "ותצא אש מלפני השם ותאכל אותם וימותו לפני השם.
ויאמר משה אל אהרון, הוא אשר דבר השם לאמר, בקרוב אקדש: ובהמשך "וידום אהרון"
מסביר 'העמק דבר' בקרובי אקדשי: בבני אדם הקרובים איליו יתקדש בעיני ישראל – זו נחמה.
ומסביר הרמב"ן, וידום אהרון: וטעם וידום אהרון שהוה בוכה בקול, ואז שתק – זה מהותו של אבל.
אכן, טלי וארבע בנותיה על עדן על קידוש ה' ואנחנו המשפחה : צועקים, זועקים, בוכים ושותקים על שקרה לנו – ועלינו צידוק הדין
ואנו ממשיכים להרהר בשואה הפרטית שלנו והשואה שפקדה אותנו בדור הזה.
ואנו מקבלים ומאמינים באמונה שלמה את הנאמר בתהילים צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו.
ומקצת הנחמה, ואנו בסיעתא דשמייה מעצבים גורלינו מחדש.
ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה
והנה דוד כבן לנו, נישא ללימור והיא כבת לנו ולהם ב"ה בנים ובנות ולנו הם כנכדים אהובים.
- אנחנו מוסיפים חיים במקום שנגדעו חיים. הוקמה עמותה , "טלי ביד רמה" המסייעת במתן ייעוץ וסיוע בנושא פוריות
- 2. "תודה ודרך ארץ" הוקם בית מדרש "אמרי טל" ובו לומדים תורה ודעת והרצאות אחת לחודש.
- הנצחת גן בנות חטואל המנציח את ארבע הבנות הילה, הדר, רוני ומירב ובו נשמעים מידי יום קולות ילדים משתובבים ומשחקים
- רעייתי סוזי מנציחה את הבנות הנכדות באמצעות כתיבה של ספרי ילדים ובלב העלילה ארבע נכדותינו.
- בימים אלה מוקדם בית כנסת בשלב מתקדם בכרמי קטיף לעילוי נשמת טלי וארבע בנותיה.
- הנצחת זכרן של הנכדות על ידי רעייתי סוזי במסע הנצחה ומסרת בבית הספר באשקלון.
ולסיום דברי אנו מאמינים כי לא הוקרבתן לשווא ומבקשים מכן: שלחו לנו את הישועה והגאולה עכשיו
תהי נשמתן צרורה בצרור החיים
