מאת הרב שמעון לוגסי שליט"א
השבת, נקרא אודות מצות הצדקה, וכפי שנאמר (דברים טו ז) "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה׳ אלוהיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון וכו׳, פתוח תפתח את ידך לאחיך"
הרי שכל אדם מישראל מצווה לפתוח את ידו ולעזור לעני ולאביון, והתורה מבטיחה, כי בזכות מתן צדקה זו, יזכה הנותן לברכה בכל מעשה ידיו.
רבותינו המשילו זאת במשל לאדם שאבד לו סכום כסף של מאה שקלים, והיה בצער, למחרת מצא שטר של מאתיים שקלים ושמח מאוד, אך עדיין היתה בו הרגשת צער, כי אילו לא היה מאבד את המאה, הרי שעתה היו ברשותו שלוש מאות שקלים, לעומת זאת אדם שיש לו חלקת אדמה, והוא זורע בה תבואה בכל שנה ושנה, לימים בא לזרוע חיטים, והנה בשק של החיטים היה חור, ובדרך נפלו לו שבולי חיטה מיוחדים, הצטער על כך מאד, אך בסוף החורף, ראה שבכל השביל שנפלו בו הזרעונים, צמחו וגדלו חיטים באיכות טובה מאד. הרי אז, ודאי הצטער החקלאי, מדוע לא היה חור גדול יותר בשק, ואז היו נופלים יותר שבולים, שהרי רב מאד הרווח מנפילה זו.
כך בצדקה, כאשר אדם נותן צדקה מכספו הוא, הרי הוא חושב שהממון יצא ממנו, והוא "הפסיד", אך זו טעות, וטעות גדולה במהות הדברים.
"עשר תעשר", דרשו חז״ל, עשר בשביל שתתעשר. ואילו היה יודע האדם הנותן, איזו ברכה תמונה במעשיו, ואיזו ברכה תגיע אליו בזכות מה שנתן, היה מצטער מדוע לא נתן יותר.
הרב בן איש חי, רבינו יוסף חיים מבבל, מביא על כך מעשה, על אדם שהיה מגדל תבואה בשדה, ומכך הייתה פרנסתו. בכל שנה, השדה הניבה מאה טון חיטה, והוא היה מפריש עשרה אחוז לעניים, ותשעים אחוז היה מוכר לפרנסתו. לימים, הגיע לגבורות, קרא לבניו ואמר להם, המשיכו בדרכי זאת, ותראו ברכה בעמלכם! אך בניו היו קמצנים מופלגים, ובשנה הבאה נתנו רק תשעה טון לצדקה, במקום עשרה שהיה נוהג אביהם לתת. להפתעתם, השדה הניבה בשנה הבאה רק תשעים טון במקום מאה טון, ראו זאת, והורידו לשמונה טון לעניים, והשאר לעצמם. לשנה אחרת, השדה הניבה שמונים טון חטים בלבד. כך בכל שנה ושנה, עד שלבסוף, נתנה השדה רק עשרה טון חיטה במקום המאה שנתנה בחיי אביהם. הלכו הבנים לרב העיר ושאלו אותו לפשר הדבר. ענה להם הרב, הרי לפי ההלכה, בעל הבית נוטל תשעים אחוז והעניים עשרה אחוז, אם כן כל עוד שאביהם היה נותן לעניים עשרה אחוז, הוא היה נשאר בעל הבית שנוטל תשעים אחוז, אך מאחר ואתם הורדתם את הצדקה לעניים ממה שהיה מגיע להם, הרי שהקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית שנוטל תשעים אחוז, ואילו אתם, נעשיתם העניים הנוטלים עשרה אחוז. עליכם לחזור מיד למנהגו הטוב של אביכם הצדיק, ולהפריש מעשר כדין, והברכה תחזור באדמתכם, וכפי שהיתה שורה אצל אביכם.
שבת שלום ומבורך !
