כמעט שנתיים חלפו מאז יצא לדרך החזון שנראה תחילה כחלום רחוק, עם שני אנשים בלבד וים של תקוות. היום, ערב ראש השנה תשפ"ז, מציגה אשקלון מהפכה חסרת תקדים שאין לה אח ורע בשום עיר בארץ. כתב 'סוגרים שבוע' יצא למסדרונות העמוסים של 'האגף לקהילה ותרבות יהודית וחרדית', התקשה למצוא דקה פנויה בלוח הזמנים העמוס של העוסקים במלאכה, וחזר עם פרויקט חג נרחב, מרגש ומקיף על העשייה העצומה, על שליחי הציבור שפועלים מאחורי הקלעים, ועל המערכת ששינתה את פני הציבור החרדי באשקלון לבלי היכר.
אווירת ערב החג מורגשת היטב ברחובותיה של העיר אשקלון. ריחות התבשילים עולים מהבתים, בתי הכנסת מתמרקים לקראת הימים הנוראים, והמולת הקניות של הרגע האחרון ניכרת בכל פינה. אך נדמה כי המקום שבו הדופק הפועם של הציבור החרדי מורגש בצורה העוצמתית ביותר בימים אלו, הוא דווקא בקומה המאכלסת את 'האגף לקהילה ותרבות יהודית וחרדית' בעיריית אשקלון.
כדי להכין את הכתבה שלפניכם, נדרשתי ללא מעט סבלנות. במשך שבועות ניסיתי לתאם פגישה מסודרת עם בכירי האגף. בכל פעם מחדש נדחו הפגישות בשל "עוד מיזם שחייב לצאת לפועל לקראת החגים", "עוד משפחה שזקוקה למענה דחוף", או "עוד ישיבת היערכות עם גורמי המקצוע". כשכבר הגעתי למשרדים, מצאתי כוורת רוחשת של עשייה. טלפונים שלא מפסיקים לצלצל, אנשים שנכנסים ויוצאים, ותחושה של חמ"ל אמיתי הפועל מסביב לשעון. הם עסוקים עד מעל הראש, פשוטו כמשמעו, בהפיכת החזון למציאות חיה ונושמת למען המגזר החרדי בעיר.
לפני שניכנס לעובי הקורה ולדברים המרתקים ששמענו מאנשי המקצוע, חובה להקדים ולהציב את הדברים על דיוקם. הצלחה בסדר גודל כזה אינה מקרית. היא בראש ובראשונה סייעתא דשמיא עצומה וחסד של הקב"ה המזכה את שלוחיו לעשות מלאכת קודש זו. מיד לאחר מכן, העשייה הזו נזקפת לזכותם של אנשים שבורחים מן הכבוד, אלו שפועלים שעות נוספות מאחורי הקלעים ואינם מחפשים את אור הזרקורים.
הקמת האגף לפני כמעט שנתיים, התאפשרה בזכות יוזמתו המבורכת והדחיפה האדירה של ראש עיריית אשקלון, מר תומר גלאם. זהו הישג כביר הרשום על שמם של חברי מועצת העיר החרדים, אושרי פדלון ואבשלום יעקובי, נציגי סיעת 'אחדות ישראל' בנשיאותו של עטרת ראשנו, הרב יצחק ברדא שליט"א. יחד איתם פועל ללא לאות יועץ ראש העיר, אליהו ברדא. חבורה זו של שליחי ציבור נאמנים התעקשה, יזמה ודחפה, והם אלו שמנווטים את הספינה מלמעלה. הם אינם מתראיינים לכתבה זו, לא משום שאין להם מה לומר, אלא משום שהם מעדיפים שהמעשים ידברו בעד עצמם. התוצאות בשטח הן כרטיס הביקור הטוב ביותר שלהם.
"בהתחלה לא רבים יכלו להסביר מה באמת אפשר לעשות עם רעיון שיש בו רק 2 אנשים. כיום, עם צוות של כמעט שני מניינים, הציבור באשקלון מבין שיש כאן מהפכה שאין בשום מקום אחר בארץ."
נווט הספינה: החזון שהפך למציאות
התחנה הראשונה שלי במסדרונות האגף היא במשרדו של יו"ר האגף, שרון אלמליח. מי שעמד שנים רבות בראשות המחלקה לתרבות יהודית, הוכיח עשייה יוצאת דופן והצלחה כבירה בכל המישורים, ונבחר על ידי שליחי הציבור להוביל את המערכת כולה. אלמליח מנהל את האגף ביד רמה ומבצע את שליחותו נאמנה מתוך תחושת אחריות כבדה.
אני תופס אותו בין פגישה על תקציבי חינוך לבין אישור תוכניות לאירועי סוכות. "האגף פועל בהתאם למדיניות ראש העיר ומינהל החינוך, מתוך תפיסה הרואה בקהילה גורם מרכזי בבניית חוסן עירוני, שייכות ואיכות חיים", הוא מסביר ברוגע למרות הלחץ הניכר. "תפקידי הוא להוביל את האסטרטגיה העירונית בכל הנוגע לפיתוח הקהילה החרדית, קידום התרבות היהודית וחיזוק הקשר בין התושבים לבין השירותים העירוניים".
שאלתי את אלמליח מדוע בעצם היה נחוץ להקים אגף נפרד. מה חסר במוסדות העירייה הרגילים? תשובתו שופכת אור על הפילוסופיה שעומדת בבסיס המהפכה. "האגף מאפשר לעירייה לפעול לצד הקהילה ולא רק עבורה", מסביר אלמליח. "הוא יוצר כתובת מקצועית אחת המרכזת ידע, קשרי קהילה, שותפויות ומענה מותאם". לפתע, העירייה אינה גוף מרוחק, אלא שותף.
"האגף הוקם מתוך הבנה שמענה איכותי מתחיל בהיכרות עמוקה עם הציבור", הוא מוסיף ומחדד. "היכולת להבין צרכים, לדבר בשפה המתאימה, לבנות שותפויות עם רבנים, מנהלי מוסדות ופעילי קהילה, ולתרגם את הצרכים למענים עירוניים אפקטיביים, היא הערך המוסף של האגף".
ואכן, בשנה האחרונה התמקד האגף בבניית תשתית קהילתית ארוכת טווח. "אחד המהלכים המשמעותיים היה הקמת מיזמי קהילות, שנועדו לאפשר לנו לפגוש את התושב באופן בלתי אמצעי, להקשיב לצרכיו ולייצר מענים מדויקים ומהירים יותר", מספר שרון בעיניים בורקות. "דגש מיוחד ניתן לתקופות החופשות ובין הזמנים, מתוך רצון לאפשר למשפחות החרדיות ליהנות מהיצע עשיר ואיכותי בתוך אשקלון, לחזק את החיבור לעיר ולאפשר בילוי משמעותי מבלי לחפש מענה מחוץ לעיר".
לקראת השנה החדשה, שרון מביט קדימה. "נמשיך להרחיב את מודל הקהילות, לפתח מענים חדשים למשפחות, לנוער ולצעירים, לקדם הכשרות תעסוקה ודיגיטל". המסר שלו לתושבים ברור ומזמין: "נמשיך לפעול מתוך הקשבה, שותפות וחדשנות, כדי שאשקלון תהיה עיר של קהילות חזקות, זהות יהודית משמעותית ואיכות חיים גבוהה לכל תושביה".
מיפוי הצרכים: לא מנחשים, עובדים על פי נתונים
כדי שהחזון הזה יקרום עור וגידים, צריך אנשי ביצוע היורדים לפרטים הקטנים ביותר. כאן נכנס לתמונה אברהם גוטשטיין, רכז תוכניות לפיתוח כלכלי חברתי. אם פעם היו זורקים פרויקטים לאוויר ומקווים שיפגעו במטרה, היום העבודה מדעית, מדויקת וממוקדת.
"אחד המהלכים המרכזיים שהובלתי הוא מיפוי צרכים מקיף של הציבור החרדי באשקלון, מתוך מטרה לבסס את תוכניות העבודה והתקציבים על נתונים, צרכים אמיתיים והיכרות עמוקה עם השטח", מתאר גוטשטיין. המיפוי הזה הוליד פירות מרגשים: מתחמי קיץ מיוחדים, מרכזי למידה, ותוכניות הדרכת הורים. מיוחדת במינה היא פעילותו עבור נשות המגזר. "יזמתי וקידמתי מענים ייעודיים לנערות ולנשים בציבור החרדי, ובהם מתחם הקיץ לנערות שהמשיך את המיזם שקידמתי לנערים בשנה שעברה".
עבור גוטשטיין, האגף הוא הרבה יותר ממקום עבודה. "האגף החרדי הוא הגשר שמחבר בין הציבור החרדי לבין המערכת העירונית", הוא אומר בהתרגשות. הוא מבין היטב מדוע בעבר דברים חרקו. "בלי גוף ייעודי שמכיר את הציבור מבפנים ומחובר למערכות העירוניות, חלק גדול מהמענים לא היה מגיע לציבור או שהיה מגיע בצורה שאינה מותאמת לצרכיו".
כשאני שואל אותו על תגובות התושבים, אברהם מחייך. "אנשים פונים עם רעיונות, צרכים ובעיות ורואים שהאגף אינו מסתפק בהעברת הפנייה, אלא פועל לחבר בין הגורמים ולנסות להפוך את הצורך למענה מעשי". ומה צופן העתיד? "השנה החדשה היא הזדמנות לעצור, להודות על מה שנעשה ולהביט קדימה באמונה ובאחריות". אברהם מבטיח להמשיך להפוך את המיפוי לתוכניות עבודה ולהרחיב את מרכזי הלמידה ותוכניות התעסוקה.
"כדי שתוכנית תצליח, לא מספיק שיהיה תקציב או רעיון טוב, צריך להבין את אורח החיים, את הרגישויות, את מבנה הקהילות ואת הצרכים המדויקים של כל קבוצה."
מהפכת הנוער: מסגרת, ערכים ותחושת שייכות
אחת הבשורות המרגשות ביותר שיצאו מהאגף החרדי נוגעת לדור העתיד. שנים רבות כאב הציבור החרדי את העדרו של מענה עירוני מסודר עבור בני ובנות הנוער החרדי, בפרט בתקופות 'בין הזמנים'. לתוך הוואקום הזה נכנס שלום אשואל, רכז הנוער החרדי. במרץ בלתי נדלה, הוא הפך את הקערה על פיה.
"עם כניסת האגף החרדי ארגוני הנוער זכו להכרה עירונית ועובדים בשוטף בקשר רציף עם מחלקת נוער בערייה", חושף אשואל את נקודת המפנה. העשייה שלו בשנה האחרונה מעוררת השתאות: החל מהקמת מתחם נוער ייעודי לבנים בימי החופש שכלל משחקייה ותוכן ערכי, דרך הפקת 3 טיולים וימי הפוגה לבחורי ישיבות, ועד לקיום אירועי ענק עם אמנים כמו נפתלי קמפה וקובי מרסקי. ציון דרך מרגש במיוחד היה "קידום מעמד סיום מסכתות לבחורי ישיבות לצד פעילות חוויתית הכולל סעודת באולם כיד המלך".
הצורך בפעילות זו היה זעקה מהשטח. "במשך שנים היה מחסור במענים עירוניים המותאמים לבני ובנות הנוער החרדי, בעיקר בתחומי הפנאי, הטיולים והפעילות בתקופות בין הזמנים", מסביר שלום את הדרמה שמילאה את העירייה. "היוזמות הללו מאפשרות להם לקבל מסגרת איכותית, בטוחה וערכית, ליהנות מהשירותים העירוניים המגיעים להם ולחזק את תחושת השייכות שלהם לעיר – תוך שמירה מלאה על אורח חייהם וערכיהם".
והציבור מצביע ברגליים ובתגובות נלהבות. "רבים מציינים כי לראשונה הם מרגישים שיש בעירייה כתובת שמכירה את הצרכים שלהם, מקשיבה להם ופועלת כדי לתת להם מענה מעשי". לקראת תשפ"ה, שלום מבטיח לא לעצור. "בשנה הקרובה אני מתכנן להרחיב את פעילות מתחם הנוער ולהפוך אותו למסגרת קבועה לבנים", הוא מכריז, ומוסיף מסר אישי חם לכל נער ומשפחה בעיר: "האגף החרדי הוא הבית והכתובת שלכם בעירייה".
עולם שלם לנשים ולנערות: תרבות פנאי באווירה רוחנית
אי אפשר להשלים את תמונת העשייה באגף מבלי להתעכב על המהפכה השקטה והעוצמתית שמתחוללת גם בגזרת הנשים והנערות. על המלאכה הזו מנצחת במסירות הגב' א. עזרא, רכזת תרבות חרדית באגף, הפועלת מתוך מטרה ברורה: ליצור תרבות פנאי איכותית המותאמת במדויק לרוח, לערכים ולצרכים של הציבור החרדי.
גולת הכותרת של פעילותה השנה הייתה הקמתו ההיסטורית של מתחם נערות ייעודי בקיץ. המתחם העניק מענה עשיר לבנות היסודי והתיכון במחיר סמלי, והפך להצלחה מסחררת עד כדי כך שהאימהות כינו אותו "קייטנה". "האימהות לא הפסיקו לפרגן ולהודות שהיה לבנות מקום בטוח, ערכי ואיכותי להיות בו", היא משתפת בסיפוק. הדאגה לנערות המשיכה גם אל תוך החורף, עם פרויקט "סרטים ללא הפסקה", שסיפק במוצאי שבת מענה מהנה, חווייתי ורגוע לחלוטין מבחינה רוחנית, במיוחד בשבתות הקצרות.
ההצלחה הזו מתאפשרת, לדבריה, בזכות הגיבוי המלא וההובלה של מנהל האגף שרון אלמליח, יחד עם שיתוף פעולה הדוק מול אברהם גוטשטיין ומנהלות בתי הספר שנותנות אמון מלא בפעילות. התוצאה ניכרת היטב בשטח: מופעי תרבות לנשים ברמה הגבוהה ביותר בארץ ובמחירים הוגנים, שגורמים לתושבים להרגיש שהעירייה "לא מפסיקה להפתיע". לקראת השנה החדשה מבטיחה הגב' עזרא להמשיך להרים מופעים ופעילויות נוספות, וחותמת במסר אישי לתושבים: "אתם צריכים לסמוך על הנציגים שלכם בעירייה, שעושים עבודת קודש".
עטרת פז: הדאגה לאברכים ולמשפחות בני התורה
קהילת האברכים ובני התורה היא הלב הפועם של המגזר. אילן אליהו סויסה, רכז כוללים אברכים ותעסוקה, מופקד על חיזוק הקהילה הזו, והוא עושה זאת בגישה חדשנית ומרעננת המעניקה מעטפת שלמה לאברך ולמשפחתו.
"הגישה שלי היא להקשיב לשטח מה הציבור החרדי צריך ועל פי זה פעלתי", הוא מעיד על עצמו בפשטות. סויסה לא הסתפק בסיסמאות, אלא תרגם את ההקשבה לשורת מיזמים מעשיים שכולם, אגב, ניתנו לציבור בחינם אין כסף. בין היתר, הוא הוביל סדנאות עמידה בפני קהל, סדנאות של ידיעת המחשב וכתיבה תורנית, וסדנאות יקרות מפז בתחום כלכלת הבית ושוק ההון.
ההבנה שגם לאברכים ולנשותיהם מגיעות שעות פנאי איכותיות ומותאמות, הובילה לשורת סיורים מרגשים. "סיור רוחני לעיר האבות וקבר רחל לאברכים", "סיור מיוחד לנשות האברכים בירושליים עים חויה קולינארת במחנה יהודה", ואפילו קורס ייחודי לסופרי סת"ם המספק "הזדמנות ללמוד מקצוע מצד הקדושה ולהתפרנס בכבוד". לא פחות מפתיע הוא "שידרוג מכון הכושר במתנס אילוני ציון למגזר החרדי בלבד -גברים" – צעד תקדימי של בריאות הגוף במעטפת תורנית.
אילן מקבל הדים עצומים מהשטח. "הציבור החרדי בכלל ולציבור האברכי בפרט רוצה לומר שכל הפעילות האדירה בזמן מועט מאוד הכל למענכם", הוא פונה לקוראים מדם ליבו. הוא מבקש מהציבור להמשיך להשתתף במיזמים: "ההיענות שלכם זה הכוח שלי למיזמים הרבה יותר גדולים למענכם. מה שמגיע לאברכים בבני ברק ירושלים ביתר וכדומה מגיע לאברכים באשקלון".
"הדעה שלכם חשובה ונשמעת. אנו מקבלים משוב מתושבים שחלמו לעבור לאשקלון, וברוך השם יצא לעיר שלנו שם מצוין של מהפכה תורנית חסרת תקדים."
קהילות וחינוך: העומק שמאחורי האירועים
בעוד שאירועים המוניים הם חלון הראווה של העשייה, העבודה האמיתית מתבצעת בביסוס הקהילות פנימה. יהונתן קלימי, רכז פרויקטים חינוכיים ומיזמים עירוניים, הוא האיש שמופקד על יציקת תוכן ותשתיות לשיתופי הפעולה ולקהילות.
קלימי הוביל בשנה האחרונה תהליך מרתק של "מיסוד קהילות דת מיטיבות, מיסוד קהילת פייטנים, עבודה מול גורמים משפיעים בעיר". הוא מסביר במדויק מדוע האגף הזה משנה את כללי המשחק. לדבריו, הקמת האגף יצרה ממדים חדשים שאינם רק ממד של "אורך" (כמות אירועים), אלא גם "ממדי רוחב – גיוון פעילויות רבות לטובת אוכלוסיות יעד שונות וקהלי יעד רבים, וכן ממד של עומק – לכל קהל יעד, שלל מענים קהילתיים, תרבותיים ועוד".
החזון שקלימי פועל לאורו מרגש במיוחד. מטרתו היא "להגיע ליום שבו כל תושב ידע מורשתו היהודית, יכיר מושגיה, יראה בעצמו חוליה חשובה בשרשרת הדורות". זהו חזון חינוכי עמוק. הוא אינו נרתע מביקורת, אלא אדרבה, מחבק אותה. "לא מעט אנו נתקלים גם בביקורות בונות וחיוביות, שמשפרות את העשייה עשרת מונים", הוא אומר. לסיכום, לקראת השנה החדשה הוא מצטט את הרבי הריי"צ (או הרש"ב כפי שציין) מליובאוויטש: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות". קלימי מאחל לציבור: "מוטב לחלום, לקום, לעשות, להשתפר ולשמח את הציבור בעין טובה וחפץ לב, מאשר לחלום ולהירדם".
נשמה של תרבות: לחבר בין עבר, הווה ועתיד
אי אפשר לדבר על המהפכה באשקלון מבלי להזכיר את התרבות היהודית שפרחה כאן. דרור יונסי, רכז תרבות יהודית, הוא האדריכל של החוויות הרוחניות שממלאות את האולמות בעיר עד אפס מקום.
יונסי שופע פעילויות המחברות בין הדור הצעיר לשורשיו. הוא פיתח את פרויקט "תיבת המשאלות" המחבר את הנוער לירושלים ולכותל, הקים לתחייה את חידון התנ"ך העירוני לילדי בתי הספר, ומלווה את מקהלת "פרחי אשקלון". מופעי הענק שהפיק מדברים בעד עצמם: ממופע 'שבחי ירושלים 2' עם אביהו מדינה בו נבנתה תפאורה ייחודית של שערי ירושלים, ועד מופעי קיץ מרגשים עם אמנים כשולי רנד ואביב אלוש, שהעניקו חוויה "תרבותית משמעותית ומחברת".
"תרבות איננה רק בידור, אלא כלי משמעותי ליצירת חיבור, שייכות וזהות", מבהיר יונסי את תפיסת עולמו. תפקידו הוא לקחת את התוכן הערכי והיהודי ולהנגיש אותו בדרך עדכנית. "ישנם חלקים בציבור שאינם נחשפים לערכים אלו במסגרות אחרות. לכן, תפקידנו הוא לשלב את התוכן הערכי בתוך חוויה תרבותית שמושכת את הקהל, מרגשת אותו ומאפשרת לו להתחבר לשורשיו".
המשובים שהוא מקבל מרחיבים את הלב, עם מכתבי תודה על סיורי מורשת וביקושי שיא להמשך הפעילות. יונסי חותם בברכה מרגשת: "לקראת השנה החדשה אני מאחל שנמשיך ליצור תרבות שמחברת בין אנשים, בין דורות ובין עבר לעתיד".
הקול של הציבור: בין שקיפות לאמת
את הפאזל המורכב של האגף משלים יוסי לחיאני, הנמנה על צוות אגף הדוברות של הרשות. אם האגף הוא הלב, לחיאני הוא העורקים המזרימים את המידע לציבור החרדי ומחזירים את המשוב לראשות המערכת.
"בהתחלה המטרה הייתה להגיע לקהל יעד ממוקד וגדול… אבל מה שקרה בהמשך דווקא היה הרבה יותר משמעותי בעיניי", מתאר לחיאני את התפתחות תפקידו. "כמו שהאגף ראה בי כלי להעביר מסרים לציבור, כך הציבור ראה בי כלי להעביר מסרים לאגף החרדי ולעירייה כדי לקבל מענה".
לחיאני עומד גם בחזית ההסברה, לעיתים מול שמועות שווא. הוא מתאר כיצד גורמים מצומצמים ניסו לפגוע בעשייה בהפצת שקרים, כמו למשל עלילת 'הריסת בתי כנסת'. "אף בית כנסת לא ניזוק אלא רק הרחבות פרטיות של אנשים פרטיים שחשבו להרוס את העיר לטובת הצרכים האישיים שלהם", הוא מדייק את העובדות, ומתאר כיצד יצא למאבק הסברתי מבוסס נתונים. "כשאני בדקתי את הדברים לעומק ויצאתי בהסברה ב"ה הצלחתי להשפיע לטובה על דעת הקהל כי הראתי להם את הנתונים האמיתיים, עובדות אמיתיות ולא סיפורים".
הוא מעיד שההשקעה העצומה של ראש העיר והנציגים נושאת פרי לא רק בעיר עצמה. "אני מקבל תגובות חיוביות גם מתושבים שהם לא מאשקלון, כאלה שחולמים לעבור לגור כאן או כאלה שכבר זכו לעשות את המהלך שמשנה חיים ולעבור לגור באשקלון".
לקראת השנה החדשה, לחיאני, הזמין תמיד עבור התושבים, מבקש מהציבור להמשיך להשתתף ולהשמיע את קולו: "הדעה שלכם חשובה ונשמעת גם אם אתם חושבים שלא, אנחנו אוהבים לקבל את המשוב שלכם". יחד עם זאת, הוא מפציר בציבור "לקבל מידע ציבורי רק מהמקורות המוסמכים לכך" ולא לתת יד לאלו המנסים לפגוע באחדות הנפלאה שנרקמה בעיר.
הסיור שלי במשרדי האגף החרדי מסתיים, אך התחושה שמלווה אותי עם היציאה לרחובות אשקלון היא של תקווה גדולה. יש כאן צוות אנשים, המגובה בראש עיר אכפתי ובנציגים חרדים הפועלים במסירות נפש רחוק מאור הזרקורים. הם לא רק מפיקים אירועים, אלא בונים קהילות; לא רק מחלקים תקציבים, אלא מחברים נשמות.
בפרוס שנת תשפ"ז, תושבי העיר אשקלון, דתיים וחרדים כאחד, יכולים להביט לאחור בסיפוק ולומר: זכינו. זכינו לעירייה הרואה אותנו בגובה העיניים, זכינו לשליחי ציבור נאמנים, וזכינו לאגף שפועם יחד עם הלב של הקהילה.
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה ומתוקה לכל תושבי אשקלון!
צילומים: סיון מטודי/ צחי בן שטרית / חיים ביתן / אשר דיין
