המים בישראל נחשבים קשים בגלל כמות מומסים גבוהה יחסית והם מכילים שיעור גבוה של יוני סידן, מגנזיום ומימן פחמתי (ביקרבונט), כלומר אבנית. כדאי לדעת כי אבנית היא למעשה שכבה מוצקה בגוון לבן אפרפר, שכבה זו נוצרת כאשר יונים מומסים במים שוקעים, בדרך כלל לאחר חימום המים, וניתן למצוא אבנית על גופי חימום המים כמו בקומקום חשמלי, מכונת כביסה, מדיח כלים וכמובן גם בצנרת המים הביתית והעירונית.
ראוי לציין כי האבנית במי השתייה גורמת לחשש רב בקרב הציבור ורבים משוכנעים כי המים בברזים אינם ראויים לשתייה בגלל הכמות הגבוהה של האבנית והסיכון להיווצרות אבנים בכליות. למעשה, אין לחשש זה ביסוס מדעי וגם בארגון הבריאות העולמי מציינים כי אין עדות לכך שאבנית במי השתייה משפיעה לרעה על בריאות האדם, ולדברי מועצת המחקר הלאומי בארצות הברית המים הקשים מספקים חלק מהצריכה היומית הדרושה של מגנזיום וסידן.
מקור המים הקשים במדינת ישראל
מקובל לחלק את מקורות המים במדינת ישראל לשלושה סוגים שונים:
- מי תהום הנאגרים בשכבת האקוויפר ומי מעיינות המופקים על ידי שאיבה.
- מים עיליים כמו מי נחלים ומאגרים, מים מהכנרת וכדומה.
- מים מותפלים.
מקור המים הקשים הוא במים המופקים מהאקוויפרים, מאחר שהם עשירים בסלעי סידן ודולומיט. המים באקוויפר ההר והחוף עשירים במינרלים המומסים לתוכם לכן יש בהם ריכוז גבוה של סידן ומגנזיום, וכאשר מחממים את המים ניתן להבחין בשכבת האבנית המצטברת על גוף החימום.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות המים המותפלים הפכו למקור מים מרכזי בישראל, ואלו מים ברמת קשיות נמוכה יותר בהשוואה לקשיות המים השאובים מהאקוויפר מאחר שבתהליך ההתפלה מסירים מלחים ומינרלים המומסים במים, כולל סידן ומגנזיום, אך לאחר טיהור המים מחזירים לתוכם רק סידן.
רמת קשיות המים בישראל
נכון להיום, אין בישראל תקן לקשיות מי השתייה המסופקים לתושבים ממקורות מים שונים על ידי רשות המים. המדידה המקובלת של קשיות המים בארץ מבוסס על ערך הקשיות ביחידות של מיליגרם לליטר (מג"ל) של קלציום קרבונט (CaCO3). למי השתייה יש 4 רמות קשיות:
- מים רכים – קלציום קרבונט בריכוז של 60-0 מג"ל.
- מים בקשיות בינונית – קלציום קרבונט בריכוז של 120-60 מג"ל.
- מים קשים – קלציום קרבונט בריכוז של 180-120 מג"ל.
- מים קשים מאוד – קלציום קרבונט בריכוז מעל 180מג"ל.
ישנם אזורים ברחבי המדינה בהם המים קשים יותר בהשוואה לקשיות המים באזורים אחרים. אם מוצאים הרבה אבנית במכשירים הביתיים בהם יש גוף לחימום המים, כדוגמת קומקום חשמלי ומכונת כביסה, ככל הנראה רמת קשיות המים באזור זה גבוהה. כאמור, האבנית אינה מסכנת את בריאות האדם, לכן אם מעוניינים לטפל ברמת קשיות המים בבית יש לצמצם את היווצרותה, וניתן לרכוש מתקנים שונים לסינון אבנית ממי השתייה, אך עדיף לבחור בר מים איכותי עם מערכת סינון מתקדמת, וכך נהנים ממים צלולים וטעימים.
איך להתמודד עם האבנית?
אבנית מצטברת על גופי החימום במכשירי חשמל ביתיים כמו קומקום חשמלי, מדיח כלים, דוד שמש ומכונת כביסה, ושכבת האבנית עשויה לגרום לתקלות במכשיר ולסתימה של צינורות ונקודות מים. כמו כן, האבנית אשר מצטברת על גופי החימום מגדילה את צריכת החשמל. יש מספר פתרונות למניעת אבנית במי השתייה בבית, למשל סנן מים על ברז המים הראשי, מתקנים ביתיים לסינון ולטיהור המים ועוד. מתקן לסינון המים מסיר את האבנית מכל המים המגיעים לברזים בבית, כולל ראש מקלחת. עם זאת, הפתרון המומלץ הוא לרכוש בר מים איכותי וכך נהנים ממים צלולים ונקיים מאבנית, מחיידקים ומזיהומים שונים.
צילום: pixabay
