אופנת ה"שיק והשוק" לא פוסחת על אף נושא או נשוא, קולינריה, בגדים, וכן כן.. גם בחירות.
הכל מתחיל ונגמר בצורה שבה ברא הקב"ה את עולמו, ארבע עונות השנה, עונת החגים, עונת הפירות, כך בעולמנו אנו כל מציאות שלמה מתחלקת לעונות – כך גם תקופת הבחירות מתחלקת לה לכמה עונות.
העונה הראשונה הלא היא עונת הפטריות:
כל איש אשר ידבנו לבו בעשיה בעיר אשקלון או שמא יש לו מספר דו ספרתי של חברים ברשתות החברתיות כבר בטוח שכבש את כס ראש העיר והוא מכריז בקול גדול ובסיסמאות עוצמתיות "איתך לאורך כל הדרך" "ממשיכים העשייה" ועוד כהנה וכהנה כיד ה' הטובה עליהם. כולם מתמודדים על ראשות העיר כולם בטוחים שינצחו, והראיה לכך שע"פ "סקרים פנימיים" שביצעו עבורו טובי הסוקרים בארץ הוא מנצח בפער דו ספרתי (זוכרים? הפער הדו ספרתי מהרשתות החברתיות הפך את עורו ונהיה לאחוזים).
לאחריה מגיעה, מה לעשות.. עונת ההתפקחות:
מה לעשות ובין עונות תמיד ישנה עונת מעבר אז גם כאן בתוך תקופת הבחירות ישנה עונת מעבר בה כל מתמודד ומתמודד מתחיל להרגיש את החור ההולך וגדל בכיסו והחשש מתחיל לקנן בליבו.. שמא לא כצעקתה? שמא התושבים אכן נתפקחו בין לילה והבינו שיש טובים ומוצלחים ממני? אבל תמיד יצר הטוב מתגבר על מחשבות פסולות כגון אלו והתכשיט שלנו ממשיך בדרכו ונלחם ונלחם עד שמתפקח "ראש עיר אני לא אהיה" אומר לעצמו בין השמפו לסבון הגוף במקלחת לכבוד שבת מלכתא..
ולאחר רגע מכונן כזה בהשראת קדושת השבת שבה הוא הבין את המובן מאליו הוא מתחיל להתחבט.. איך יוצאים מהבוץ שנכנסתי אליו? ממרומי העץ הוא מחפש סולם איכותי ויציב, ששלביו יעמדו בעומס משקל האנוכיות והאגו המונחים עליו.
וכאן אנחנו מגיעים לעונה שאנו בעיצומה..
עונת הצירופים:
הוא מסתכל באופק ורואה עץ גבוהה 50 אמה ממולו, ובראשו האיש אשר לו סיכויים רבים יותר לקחת את כס ראש העיר.
"יופי", אומר לעצמו התכשיט, "אפילו סולם אני לא צריך, חבל אומגה אחד ואני מתחבר לעץ ההוא" גם אשאר למעלה וגם לא אתמודד לראשות העיר.. ובהחלקה מהירה אחת עם כמה תמונות יפות בשילוב פוסט מעולה הנה הוא בצד השני והאויבים הצרים נעשו אחים ואוהבים זה לזה…
ואיך זה נראה מהצד השני?
בחישוב פשוט מצד המועמדים שאליהם מצטרפים כל "מועמדי הקש" – הם יודעים, זה לא שבאמת כל אחד שווה את האחוזים שהוא מביא מהסקרים הפנימיים שלו.. זו התדמית, הציבור רואה בזה עוצמה כשיש חיבור בין מועמדים, זה משדר – הוא בעל הבית כאן, בסוף כולם מגיעים אליו, אצלו הכח, הוא הסוס המנצח עליו נשים את הז'טונים.
אוי כמה כוח יש לתדמית הזו וההוכחה שלי לכך פשוטה, תראו לכמה דברים הם מוכנים להתחייב אם ינצחו בבחירות לאותו מועמד שחבר אליהם, בלי חישוב של משא ומתן לפי מנדטים בכלל.. פשוט פושטים את עורם למען החיבור המיוחל. יודעים מה? ההגדרה משא ומתן לא אמיתית משום שבמקרה הזה זה "מתן ומתן" נטו.
הצירופים הללו עושים טוב לעיר, עושים טוב לתושבים ובעיקר פחות דם נשפך בדרך לקלפי, איש את רעהו יצטרפו ולאחיו יאמר חזק…
בברכת חג שמח לכל בית ישראל
