מאת הרב שמעון לוגסי שליט"א
נאמר בפרשה במכת בכורות, "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת". בזמן שהכה הקדוש ברוך את המצריים במכת בכורות, לא היה בית שלא היה שם מת. ואפילו בבתים שלא היה בהם בכור, הרי שאז גדול הבית היה נחשב לבכור, כמו שנאמר "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ", ולכן לא היה בית שלא היה שם מת.
פרעה הרשע בעצמו, היה בכור, ובכל זאת, מאחר והיה רשע מאין כמותו, אפילו באותו הלילה שעליו התנבא משה רבינו שעתיד הקדוש ברוך הוא להמית את כל בכורות מצרים, ואפילו שפרעה כבר ראה את כל המכות שעשה ה', בכל זאת הלך לישון כדרכו! הוא לא פחד מכלום! כל מה שהוא ראה לא הפריע לו ל"האידיאולוגיה" שלו.
לכן נאמר "ויקום פרעה", ומפרש רש"י, "מִמִּטָּתוֹ", כי פרעה הלך לישון, ורק לאחר ששמע מבתי השכנים וכל מצריים צעקות וצווחות, קם ממטתו, כי אז כבר פחד מפני המוות המרחף מעליו, שהרי אף הוא בכור. והנה כבר אמר פרעה למשה, "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת",ולכן ידע פרעה שכעת משה לא יבוא לפניו, לכן לא היתה לו ברירה, קם והלך בעצמו לארץ גושן, כדי לפגוש שם את משה פנים אל פנים.
הגיע פרעה לארץ גושן, והנה רואים אותו הילדים, את מלך מצרים הגדול מסתובב בעצמו כשהוא רועד מפחד, החלו צוחקים עליו. שאל אותם פרעה, איפה משה? אמרו לו לך לשם, לך מזרחה, לך לך, ופרעה הולך, ורואה שמשה אינו שם, ושוב שואל היכן הוא, ומשיבים לו לך מערבה, שם משה, והוא הולך, עד שהחל הולך וצועק וצועק, משה! משה!
מבואר בדברי חז"ל, שכשצעק פרעה, יצא אליו משה רבינו, שאל אותו מה רצונך? מה אתה נבהל כל כך? השיב לו פרעה, אני בכור! אמר לו משה, אתה מפחד שמא תמות? השיב לו פרעה, כן, אני מפחד! לכן אני מבקש ממך שתלכו מכאן, אתה וכל היהודים, "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי".
משה רבינו השיב לפרעה, אתה מפחד שמא תמות? דע לך כי עתה לא תמות. יש לו להקדוש ברוך הוא עוד עסק איתך, עכשיו אתה לא תמות, לא תפחד. ופרעה משיב לו, כי עדיין הוא מפחד שמא ימות, ולכן חזר ודחק בו במשה רבינו שישראל יצאו מיד ממצרים.
ולכאורה עלינו לשאול. הרי משה רבינו ידע שפרעה הוא בכור, והוא הבין לבד ממה פרעה כל כך מפחד, ואם כן, מדוע הוא שואל וחוזר ודוחק בפרעה לומר בפיו שהוא מפחד שמא הוא ימות?
והתשובה לכך, כי על פי ההלכה, אם יש לאדם עבד, לדוגמא, עבד עברי. והנה אירע שאותו עבד עשה עבור האדון איזה דבר מיוחד, וגרם לו לאדון נחת רוח מיוחדת, עד שהאדון התרגש ואמר לעבד, "הרי אתה בן חורין"! "אתה משוחרר"!, אולם למחרת, האדון התחרט. הלכו שניהם, העבד ואדונו לבית הדין. מה יפסקו בית הדין? ההלכה היא, שבמקרה כזה העבד עדיין לא משוחרר. משום שעד שהאדון לא יכתוב בשטר שהוא משחרר את העבד, אין לדברים שאמר בעל פה שום תוקף הלכתי. ולכן העבד צריך לחזור תחת ידי אדונו.
ולכן, משה רבינו שאל את פרעה שוב ושוב, ממה אתה מפחד? משום שלדברים של פרעה "לכו מכאן", "קומו צאו מתוך עמי", אין שום תוקף מצד ההלכה. ואילו פרעה היה מתחרט לאחר מכן (כפי שאירע באמת), הרי שטענתו היתה נכונה במידה מסוימת, כי לא היה כאן שחרור בעל תוקף. שהרי הכל היה בעל פה.
אולם במסכת גיטין (דף סו.) מבואר, שמי שהיה יוצא ליהרג, כלומר, היו לוקחים אותו למות, או שהוא היה חולה מאד סמוך לפטירתו, ולפני מותו אמר כמה דברים שהוא מצווה שיעשו לאחר מותו, הרי כל דבריו "ככתובים וכמסורים דמי", כלומר, דברים כאלה שנאמרים מחמת הפחד מהמוות, נחשבים ככתובים על שטר ממש. ולכן, ביקש משה רבינו להוציא מפיו של פרעה את הנימוק לדבריו, כי הוא חושש מחמת המוות המרחף מעליו, ואם כן, גם מה שהוא משחרר כעת את בני ישראל, והוא עושה כן מחמת המוות, הרי זה כאילו נכתבו הדברים בשטר, ויש להם תוקף הלכתי!
כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, הכל נעשה לטובת עם ישראל, כמו שנאמר "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם", והכל נעשה לטובת עם ישראל, בכל הדורות, ואף על פי שבתחילה נראה כאילו הגויים מתגברים, שהרי פרעה התחזק בלבו מאד שלא לשחרר את ישראל, אך הכל היה לטובה, להראות לעם ישראל עוד ועוד נסים ונפלאות, ולהביא את פרעה לידי כך שישחרר את עם ישראל שחרור בעל תוקף, שלא יוכל לחזור בו לעולם.
שבת שלום ומבורך !
