ראש העיר תומר גלאם בניחום אצל רבני משפחת פינטו על פטירת הרבנית הצדקנית מרת מזל טוב מדלן פינטו ע"ה א"ח להרה"ק רבי משה אהרון פינטו זצוק"ל
המונים ובראשם גדולי תורה ראשי ישיבות, רבנים, אדמור"ים ועמך ישראל מהארץ ומחו"ל הגיעו לניחום אבלים בבית משפחת האדמורי"ם לבית פינטו באשדוד על פטירת אימם הרבנית הצדקנית, אמא של מלכות מרת מזל טוב מדלן פינטו ע"ה מחברתו של הרה"ק רבי משה אהרון פינטו זצוק"ל שהיה מסוגף והיה מרבה בתפילות, כל שעותיו ורגעיו היו לעבודת ה', הסתגר בעליית ביתו במשך כ-40 שנה. אותם ימי התבודדות בהם עסק בתורה ותפילה בקדושה וטהרה, בתפילה ותחנונים מתוך יגיעה ועמל.
הקהל הרחב העידו עובדות וסיפורים מרטיטים על הנהגות בקודש בבית גדול וקדוש זה, תוך כדי שהעלו את האבידה הגדולה בהסתלקותה של הרבנית הצדקנית ע"ה.
הזכירו את צדקותה שהיתה נערצת בפי כל, למרות צניעותה ופשטותה המופלגת, רמת היחס שהיתה נכדתו של הרה"ק רבי יאשיהו פינטו זצוק"ל בנו של הרה"ק רבי חיים פינטו הגדול זיע"א, אשה חכמת לב ויראת ד', שהקדישה את כל חייה למען בעלה הגדול, משושלת מפוארה בנש"ק הרה"ק רבי משה אהרון פינטו זצוק"ל.
הרבנית ע"ה תמיד היתה שמחה לשמוע על נכדיה ונכדותיה שלומדים תורה ומתעלים בדרך התורה עוד ועוד,תמיד היתה מעודדת אותם ושואלת בשלומם ומברכת אותם שימשיכו להיות ענפים ומניבים פירות מתוקים מהאילן הענק אליו הם מחוברים.
ביתה היה בית של חסד, בין המבקרים בביתה היו משפחות שבורי לב ונדכאים שזכו לארוחה חמה ולדברי עידוד. בחסדים שעשתה בסתר סיפרו במהלך השבעה כי היתה נותנת מכספה שהיה מיועד לתרופות או לצורכי הבית כמו חשבונות חשמל ומים, עבור כלות ומעוטי יכולת.
הותירה אחריה דור ישרים מבורך, הממשיכים בשושלת אבות המפוארה לבית הרבנים פינטו בהאדרת התורה והיראה, כשבנה הגדול הגה"צ רבי חיים פינטו רבה של העיר אשדוד וקרית מלאכי ועומד בראש מוסדות תורה, חינוך וחסד רבים, הגה"צ רבי דוד פינטו ראש ממלכת התורה "אורות חיים ומשה" בארץ ובעולם, הגה"צ רבי יעקב פינטו ראש מוסדות "נתיבי חיים ומשה" בלוס אנג'לס, נכדה הצדיק רבי יאשיה פינטו ראש מוסדות "שובה ישראל", בניה, בנותיה, נכדים ונינים ההולכים בדרך התורה והמצוות.
בצער רב התקבלה הידיעה המעציבה על הסתלקותה של הרבנית הצדקנית, צופיה הליכות ביתה, לתורה ולחסד, אשר שפכה צקון לחשה בתפילותיה, מפורסמת בצניעות ובשפלות רוח, אשת חיל עטרת בעלה, מרת מזל טוב מדלן פינטו ע"ה מחברתו של הרה"ק רבי משה אהרון פינטו זצוק"ל שנזדככה לאחר יסורים קשים ומרים והשיבה את נשמתה הטהורה לבוראה כשהיא בת פט' שנים.
בפטירתה, אבדה רבנית שכל חייה היו ספוגים הוד קדומים של יראת ה' ועבודתו, צדקות ושאר רוח של אצילות ומידות תרומיות, עטרת תפארת לצד בעלה הצדיק הנשגב הידוע בקדושתו.
הרבנית הדגולה היתה נערצת בפי כל, למרות צניעותה ופשטותה המופלגת, רמת היחס שהיתה נכדתו של הרה"קרבי יאשיהו פינטו זצוק"ל בנו של הרה"ק רבי חיים פינטו הגדול זיע"א, אשה חכמת לב ויראת ד', שהקדישה את כל חייה למען בעלה הגדול, מזר"ק משושלת מפוארה בנש"ק הרה"ק רבי משה אהרון פינטו זצוק"ל.
המנוחה בת למשפחת עובדי ה' ביראה ובתמימות נולדה לפני פט' שנים במוגאדור במרוקו. לימים סיפרה הרבנית ע"ה, כשאביה נפטר במוגאדור, הלכו הרבנית ואימה לעשות את ימי השבעה בביתו של הרה"צ רבי חיים פינטו זצוק"ל (חמיה לעתיד), זאת לאחר שדודה של הרבנית סידר עבורם את השהות בבית.
במרוקו נולדו ילדיהם הבנים והבנות שיחי'. ביתםהיה פתוח לרווחה לכל דל ושואל "תמיד היו באים אנשים אל הבית. כל הזמן באו אנשים לבקש ברכות רפואות וישועות".
בגיל צעיר יחסית נישאה לבעלה הרה"צ רבי משה אהרון זצ"ל שהיה מסוגף והיה מרבה בתפילות, כל שעותיו ורגעיו היו לעבודת ה', עוד טרם מלאו לו עשרים שנה, התחיל את תקופת ההסגר שלו, שנמשכה במשך רוב ימי חייו עלי אדמות. אותם ימי התבודדות בהם עסק בתורה ותפילה בקדושה וטהרה, בתפילה ותחנונים מתוך יגיעה וצער בלתי נתפסים בדעת אנוש, הם שהקנו לו את מדרגתו הנעלה.
כשהיו מדברים איתה על הברכות והישועות שראו בזכות בעלה, היתה אומרת: "הכל זה בזכות בורא עולם והאבות הקדושים של המשפחה. הייתי רואה בחוש את ההשגחה הפרטית שהייתה מלווה אותנו על כל צעד ושעל".
אחרי תקופה, עלו לארץ הקודש,כשבתחילה התגוררו בירושלים, אך לאחר זמן קצר עברו לאשדוד, שם בתור עולים חדשים קיבלו דירה פשוטה מעמיגור. כשהחלו לשמוע תושבים ואנשים ממוקירי המשפחה שהרב הגיע לאשדוד, לשון לסדר עבורם בית חדש, מכובד ורחב אבל הרב זצ"ל התנגד לכך בכל תוקף, גם אבות העיר ואישים חשובים שהציעו, נתקלו בסירוב מוחלט.
כך התגוררו בבית זה עד יומם האחרון, הרב זצ"ל נלב"ע בה' באלול תשמ"ה ובבית זה המשיכה הרבנית ע"ה להתגורר עד יומה האחרון ואף שבניה הציעו לה לעבור לבית חדש או שתתגורר עימהם, תמיד אמרה, בפשטות כיישנה הרבה קדושה בבית, "בבית זה התקיים הברית לנכדי רבי יאשיהו, עם הרבנים הקדושים לבית משפחת פינטו ואבוחצירא, ערכנו את כל ההילולות וסעודות המצווה, הייתה פה הרבה מאוד קדושה".
הבית שקירותיו היו ספוגים בתורה ועבודת ד', היה דירת מגורים פשוטה ועממית. ללא גבאים, אין חדר המתנה,אין שעות קבלה, פתוח לכל דכפין, בכל עת. הרב זצ"ל יושב בביתו כשבסמוך אליו ספרי קודש שהיה לומד בהם, מראהו כמלאך ה' כשהוא עסוק בשלו בינו לבין קונו. סביב כסאות פשוטים, שולחן פשוט, בית פשוט ודל.
תמיד היתה לו הארת הפנים אל כל אחד, לא תמה נהרת הלב אל כל יהודי באשר הוא, אדרת מידת האהבה נשתלשלה ממרומי רקיעיו ונפרשה בחום על כל יחיד ויחיד. והרבנית ע"ה בשקט ובצניעות רבה,מתוך הערכה ללומדי התורה מכינה את הכיבוד, לכבוד הרבנים והבאים בצל קורתו של בעלה זצ"ל.
הרבנית ע"ה תמיד היתה מלאה ברעננות וחיוניות, היתה שמחה לשמוע על נכדיה ונכדותיה שלומדים תורהו מתעלים בדרך התורה עוד ועוד, תמיד היתה מעודדת אותם ושואלת בשלומם ומברכת אותם שימשיכו להיות ענפים ומניבים פירות מתוקים מהאילן הענק אליו הם מחוברים.
ביתה היה בית של חסד,בין המבקרים בביתה היו משפחות שבורי לב ונדכאים שזכו לארוחה חמה ולדברי עידוד. בחסדים שעשתה בסתר סיפרו במהלך השבעה כי היתה נותנת מכספה שהיה מיועד לתרופות או לצורכי הבית כמו חשבונות חשמל ומים, עבור כלות ומעוטי יכולת.
בחודשים האחרונים הרבנית ע"ה נחלשה, בחודש האחרון מצבה הבריאותי הדרדר. במשך התקופה, בניה ובנותיה לא משו ממיטת חוליה ובמסירות מיוחדת דאגו לכל צורכיה. כך גם האדמור"ים לבית המשפחה היו מבקרים ודואגים לשלומה בתדירות פעם בפעם. בהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת העתירו בתפילות ובקריאת תהילים לרפואתה.
בשבוע האחרון לאחר הידרדרות נוספת במצב בריאותה, בשעות הבוקר של יום רביעי השיבה את נשמתה הטהורה לבוראה, כשבני משפחתה וקרוביה סמוך למיטתה זועקים 'שמע ישראל'.
מיד עם הישמע הבשורה המרה, ראש המועצה הדתית הרב עובדיה דהן נרתם לכל הקשור בעזרה וסיוע להלוויה הגדולה ומיד כינס את עובדי בית העלמין על מנת להיערך בהתאם ובפרט לקראת בואם של אלפים רבים שיבואו להלוויה לחלוק לה כבוד אחרון.
אמבולנס של המועצה הדתית לקח את המיטה מביה"ח 'ברזילי' ועברו עימה ליד מוסדות התורה של ילדיה שהיתה שותפה להם, בתחילה לישיבת "שובה ישראל", משם לבית הכנסת "אוצרות חיים" של הרה"צ רבי משה אהרון פינטו זצ"ל ברובע ב', משם לבית הרבנית ע"ה, משם לבית הכנסת המרכזי "ישמח משה", משם לבית הכנסת"אורות חיים ומשה" ומשם לבית העלמין. בכל מקום המתינו ציבור רחב שקרא תהילים וליוו את מיטתה.
קודם צאת הלוויה,נישאו דברי מספד כשאת מסכת ההספדים פתח הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית שציין את האבדה הגדולה לעיר אשדוד ולעם ישראל בחלל הגדול שנותר עם פטירתה, אך ציין שברוך ה' שלא השבית לנו גואל שיש לנו את בניה האדמורי"ם הרבנים הצדיקים שליט"א.
עוד הספידוה, הרה"ג ר' יוסף שיינין הרב הראשי לאשדוד, בנה, הרה"צ רבי דוד חנניה פינטו, בנה, הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו רבה הראשי לאשדוד וקרית מלאכי, הרה"ג ר' דוד יוסף ראש בית המדרש"יחוה דעת" וחבר מועצת חכמי התורה, גיסו של המרא דאתרא הרה"צ רבי דוד חי אבוחצירא וראש העיר ד"ר יחיאל לסרי.
הרבנים ציינו בהספדם כי היום הסתלקה לבית עולמה צדקת שהיא פְלַג גופא של בעלה הצדיק שהיה צדיק ועובד ה'גדול, היום נשלמה פטירתו של הרה"ק רבי משה אהרון זצוק"ל וכעת המה נסעו למנוחות ואותנו עזבו לאנחות.
חז"ל אומרים כל המניח בן ליורשו כאילו לא מת, והביאור בכך מי שמניח בנים שממשיכים בדרך הקדושה של האבא, כאילו לא מת, אשת חבר כחבר. הרבנית ע"ה דינה כחבר באותה קדושה ובאותה מעלה, וזכתה שהשאירה בעולם בנים צדיקים שממשיכים בדרך התורה והרוממות, בתי כהונה ובתי מלכות.
היתה מחזקת את כולם באמונה, גם שהיתה מקבלת כסף מבניה לאחזקת ביתה הצנוע, את הכסף היתה מחלקת לעניים והיתה בעלת צדקה גדולה, לא פעם הרב זצ"ל היה בא בחלום לאנשים ורמז להם שיעזרו לה. גידלה וחינכה את ילדיה לתורה במסירות נפש עצומה, בניה הרבנים סיפרו שתמיד שמחה על כל הקמת מוסדות התורה שהקימו, כולל אברכים או ישיבה, או בית הכנסת זה היתה השמחה הגדולה שלה.
הזכירו בהלוויה כמהאהב והעריך האדמו"ר הגה"צ רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל את חתנו רבי חיים פינטו המרא דאתרא, אישה צדקת משושלת היוחסין בעלי רוח הקודש שכל חייו פעל למען כלל ישראל. הרבנית ע"ה שמה 'מזל' שזה ר"ת מ'משבצות ז'הב ל'בושה וביום קדוש זה מקבלים את פניה, קדושים וטהורים והמלאכים ממעשיה הטובים.
לא פעם אמרה לילדיה,כל מה שהכרתם את אביכם אינו מגיע לחצי מגדולתו. את גדולתו ופרישותו האמיתית רק אני יודעת, כולם ראו את הערכה שלה לבעלה הצדיק, חינכה במסירות את ילדיה הרכים בדרך התורה והקדושה לאהבת תורה ויראת שמים טהורה, וכבר מגיל קטן עוד לפני גיל בר מצוה הסכימה לשלוח אותם לצרפת ולאנגליה כדי שילמדו בישיבות קדושות למרות הקושי הגדול שבדבר, למרות שהעיר מוגאדור היתה מפותחת והיו בה בתי חינוך יהודיים, אבל זה לא היה מספיק לרוחו של בעלה הרב זצ"ל.
הרבנים קראו להתחזק בלימוד התורה, אהבת הבריות וגמילות חסדים למלא את החלל הגדול שנוצר לזכות הנפטרת הרבנית הדגולה, והיא מן השמים יחד עם בעלה הצדיק רבי משה אהרון ימליצו טוב לפני הקב"ה על ההמשך השושלת המפוארה, על כל המשפחה שיוכלו להמשיך להרבות תורה ולהאהיב שם שמים וללכת בדרך שגידלה וחינכה אותם, תמליץ על כל יושבי העיר ויקיצו וירננו שוכני עפר במהרה.
לאחר בקשת מחילה ואמירת הקדיש, יצאו בהלוויה ועוד לפני דמדומי חמה נטמנה בסמוך לאהל הציון של בעלה רבינו הרה"ק זצ"ל אשר מקום ציונו הוא אבן שואבת למבקשי ישועה, כאשר הנוכחים קוראים פסוקים של רחמים ומעתירים לנחמת ציון וירושלים.
בכך נחתמו פרקי חייה של דמות עילאית מיוחדת, של אשה צדקנית מדורות עברו, אמא של מלכות, בהותירה אחריה חלל גדול בקרב המשפחה הרוממה, ובקרב מוקיריה הרבים המבכים את הסתלקותה, שהיתה מלאה בתורה, חסד מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.
הותירה אחריה דור ישרים מבורך, הממשיכים בשושלת אבות המפוארה לבית הרבנים פינטו בהאדרת התורה והיראה, כשבנה הגדול הגה"צ רבי חיים פינטו רבה של העיר אשדוד וקרית מלאכי ועומד בראש מוסדות תורה, חינוך וחסד רבים, הגה"צ רבי דוד פינטו ראש ממלכת התורה "אורות חיים ומשה" בארץ ובעולם, הגה"צ רבי יעקב פינטו ראש מוסדות "נתיבי חיים ומשה" בלוס אנג'לס, נכדה הצדיק רבי יאשיה פינטו ראש מוסדות "שובה ישראל", בניה, בנותיה, נכדים ונינים ההולכים בדרך התורה והמצוות.
ת.נ.צ.ב.ה.
