פראייר מי שמפספס!

האמביציה של הבחור האשקלוני הצעיר להעניק ערך מוסף לחיי היומיום, הולידה את 'רשת הכוללים ליבנו בתורתו' לבני תורה עובדים, אם גם אתם כאלה, אל תפספסו את הכתבה הזו.

יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת.

השינוי המהותי והמבורך שעשו בחייהם עשרות בניתורה עובדים ברחבי הארץ הוא יותר טוב מכל סגולה שתנסו, קוראים לזה 'רשת הכוללים ליבנו בתורתו' אך למרות זאת, יש מישהו אחד שיעשה הכל כדי לסגור את כל הרשת הזו וכשזה יקרה, לא יהיה מאושר ממנו.

קחו את השטאנץ: גבר חרדי בשנות העשרים המוקדמות לחייו, בילה את שנותיו בין כותלי הישיבה, התחתן ואפילו התחיל ללמוד בכולל, אך המצב הכלכלי הכריח אותו והוא יצא לעבוד, קורה וזה בסדר.

הוא מבטיח לעצמו שישלב לימוד תורה בכל יום, עם חבר או שכן, בבית הכנסת או בבית, לבד או דרך הסמארטפון, אבל זה לא קורה.

החברותא עסוק, בבית הכנסת לומדים פנסיונרים שזו להם השנים הראשונות בלימוד דף גמרא והוא, הוא כבר סיים מסכתות ויודע את כל המפרשים בעל פה על מסכת 'קידושין'.

אז מה עושים כשהאש דועכת לאט לאט והוא נשאר ככה, בלי יום אחד של תורה? האם ליום הזה הוא פילל כשהחליט לצאת מבין כותלי בית המדרש?

אני נפגש לראיון עם יוסי לחיאני, הבחור הצעיר שהקים את 'רשת הכוללים ליבנו בתורתו' דווקא מתוך החוסר האישי שלו. הוא למד בישיבות עד שהתחתן והחל להשקיע את זמנו בעסקיו.

לחיאני אומנם לא גדל באשקלון אבל מאז נישואיו (4שנים) הוא מתגורר כאן ויש תחושה שהילד (24) הזה עוד יעשה מה שאף אחד אחר לא עשה גם בגיל 50. הוא מנהל משרד מצליח של יחסי ציבור וניהול מדיה, הוא מפיק ומנחה אירועים, כמעט אין אשקלוני חרדי שלא מכיר אותו ובכל זאת, לא רבים יודעים שהיהלום שבכתר העשייה שלו הוא 'ליבנו בתורתו'.

מתי נולד הרעיון הזה?

קצת אחרי שאדיר הבן שלי נולד, הוא היה בן 3 חודשים ובוקר אחד הסתכלתי עליו , חשבתי על העתיד שלו ומה אני רוצה בשבילו, התחלתי לדמיין אותו מתחיל את התהליך החינוכי וכשהגעתי איתו לתלמוד תורה זה הכה בי.

למה שהוא ירצה בכלל ללכת לתלמוד תורה וללמוד תורה? הילדים של היום לא פראיירים, הוא יגיד לי "אבא, אתה לומד תורה? אז למה שאני אלמד…?"

ובתכלס' הוא צודק, הילד בן 3 חודשים ניצח אותי והבנתי שככה אי אפשר להמשיך, נכון שאנחנו בית חרדי, בלבוש, בדיבור, בהנהגות והכל אבל כשאתה לא לומד תורה זה שונה מאוד. לדעתי אי אפשר לבקש מילד לעשות משהו כשההורים עושים ההפך.

ואיך אתה מגיע למהלך גרנדיוזי כזה? לך לבית כנסת תלמד לבד בשקט.

אתה מכיר את הבעיה, אין שום מקום שמתאים לך ללמוד. עם אברכי כולל זה גבוה לך מידי, עם חבר'ה צעירים רווקים זה לא אותו ראש, עם פנסיונרים זה פשוט מידי ובסוף גם ספר בבית אתה לא פותח.

הקב"ה טבע בי דרך מסוימת שבה אם נניח הרופא יגיד לי שאני צריך דיאטה, כל השכונה תרוץ איתי ביחד לספורט. אין לבד.

אז אחרי כמה ימים של התחבטות, הברקת הרעיון וכמה התייעצויות – בניתי בסייעתא דשמיא את הרעיון 'רשת הכוללים ליבנו בתורתו' על הנייר ומשם הדרך לביצוע בשטח הייתה יותר קלה.

מה היה כתוב בנייר?

הסברתי את הבעיה בצורה ברורה, ניסחתי את הפתרון, הסברתי את התוצאות ואז קבעתי חוקים, מה כן ומה לא ובעיקר איך.

איך גורמים לעשרות אלפי בני תורה עובדים, לשבת וללמוד יחד כל ערב.

התוכנית היא פשוטה: בן תורה עובד, יכול ללמוד רקעם בן תורה עובד. אך מכיוון ששניהם התנתקו לאורך זמן מהספר – קשה להם ללמוד לבד,לצורך כך יש את המגיד שיעור, רב הכולל שהוא איך לומר מכיר את הנפשות הפועלות, את הרצון הטוב שטמון בהם ואת המצב הכללי שבהם הם נמצאים, הוא מוסר את השיעור והם מקשיבים, מקשים ומתרצים.

השלב הבא היה להביא לידיעתם של אותם בני תורה עובדים את הרעיון הזה.

איך באמת?

תראה, הדרך להגיע אליהם הייתה קלה, יש לי ניסיון וידע נרחב בתקשורת, זו העבודה שלי, הרמתי טלפון לכמה חברים, שדרנים בתחנות רדיו של המגזר החרדי ואפילו הכללי, העלו אותי לראיון, סיפרתי את הסיפור שלי ואת התובנה שאליה הגעתי, פרסמתי את מספר הטלפון שלי ובאותו שבוע הוצפתי במאות טלפונים ברחבי הארץ, ככה הגיעו אלי בחורים שרצו להצטרף וללמוד, חבר'ה בעלי אמביציה שרצו להיות אחראים על הסניף בעיר שלהם ואפילו גבאים שהיו מוכנים לתת את בית הכנסת שלהם בשביל זה, בחינם.

אחרי שבוע כבר היו מעל 40 תשתיות להתחיל את זמן אלול של שנת תשע"ו, מדן ועד אילת פשוט ככה, בצפון בדרום ובמרכז.

המשכתי לפרסם את הבשורה בדרכים שאני מכיר, אתרי אינטרנט, עיתונים, מגזינים וקבוצות ווטסאפ, השמועה התגלגלה וכולם ציפו לראות איך זה מצליח.

האמנת שזה יצליח?

מאוד, הייתה לי דרך ברורה שאין לה סיכוי לא להצליח, לקחתי הכל בחשבון. אני זוכר אפילו שהרב ישראל מאיר ריאני, מי שהקים את ארגון רבני 'בנועם' התקשר אלי והייתה לנו שיחה ארוכה, הוא ניסה בכל דרך להסביר לי איפה אני טועה ולמה אני לא יצליח ולא חלילה כדי להפיל אלא כדי למנוע כשלון. על הכל עניתי לו ובסוף הוא אמר לי "ניצחת אותי, אין לי ספק שזה יצליח."

א' באלול תשע"ו מגיע ובקול רעש גדול, יחד עם מאות אלפי בחורי ישיבות ואברכים, מתחיל השיעור הראשון של 'רשת הכוללים ליבנו בתורתו' אומנם לא כל אותן תשתיות זכו לפעול עקב היענות חלשה באזורים הללו אך דווקא בערי הפריפריה שם הצימאון גדול יותר זה התחיל וכך נמשך עד היום.

איפה יש סניפים פעילים היום?

כשהיוזמה התחילה היו עשרה סניפים, אלה שלא היה בהם רכז שהשקיע בזה את מיטב זמנו ומרצו, נסגרו לאחר כמה חודשים לצערי.

אבל לשמחתי ישנם סניפים שמאז ועד היום מתמלאים בכל ערב לשעה של לימוד תורה ואין לקב"ה נחת יותר מזה.

כמובן כאן באשקלון – סניף הדגל, אופקים, נתיבות, באר שבע, נתניה, מגדל העמק וטבריה.

מה? בלי בני – ברק, ירושלים? איך יכול להיות שדווקא במקומות שבהם יש ריכוז חרדי גבוה אין לכם סניף?

אמר לי פעם אחד הרבנים הגדולים "לצערי, ישנם כאלה שחושבים שהם גרים בעיר של תורה זה מספיק…" אני לא בא לקטרג אבל ישנה אופוריה כזו אמיתית באותן ערים, למרות שבירושלים היה סניף למספר חודשים אבל בדיוק בגלל אותה בעיה שלא היה רכז (מפעיל) שייקח את זה על עצמו, זה נסגר.

שאלת השאלות, כמה כסף עשית מזה עד היום?

אתה צריך לשאול הפוך יקירי, כמה כסף הוצאתי על זה עד היום. אני נותן את כל זמני, קשריי וכישורי, מצרף את כל האנשים שמסביבי שיכולים להעניק ולתת למען זה ולכולם יש זכות בזה, אני חייב לציין כאן את אשתי היקרה מור שמעבר לכל התמיכה והרצון הטוב, היא גם לקחה על עצמה את כל עבודות הגרפיקה לטובת הרשת מיום שהוקמה עד היום.

אז מה המטרה שלך?

חלק יותר גדול בגן עדן.

באיזה קשיים אתה נתקל במהלך הזמן?

האמת שיש מישהו אחד שמאותו רגע שפתחתי את זה ניסה לגרום לי לא להאמין בזה, ניסה לחתור תחת הרעיון, ניסה להזיק בכל דרך אפשרית ובחלקים מסוימים גם הצליח. את כל האופציות לקחתי בחשבון רק לא את התחבולות של היצר הרע שדווקא מתוך ההצלחה יצליח להמציא נפילה.

מה הכוונה?

השיעור הזה הביא רק טוב למי שהשתתף בו, בחורים שהיו במצב קשה בשלום הבית שלהם, בפרנסה, בבריאות ל"ע, הגיעו למצב שהם יודעים שבזכות השיעור החיים שלהם הסתדרו לטובה, הם בעצמם אמרו לי את זה.

אבל אז כשאתה מגיע לשלב שבו הכל טוב לך, אתה שוכח למה זה קרה ואתה נופל, זו הדרך של היצר הרע להפיל אותנו.

אז מה עושים?

נלחמים, זאת מלחמה על החיים. אני זוכר כשנפגשתי בפעם הראשונה עם הגאון הגדול הרב יצחק ברדא שליט"א הוא אמר לי "כשתעלה לשמיים, לא ישאלו אותך אם היית גדול הדור, או ראש ישיבה, ישאלו אותך רק אם קבעת עיתים לתורה…" אז תגיד לי אתה? זה לא מלחמה? אנחנו נלחמים על הדרך של הילדים שלנו, שלהם יהיה עוד יותר קשה ללמוד תורה, אנחנו נלחמים כדי שלפחות יהיה לנו מה לענות אחרי 120. כן, קבענו עיתים לתורה בכולל 'ליבנו בתורתו'.

גילוי נאות, כותב השורות היה חלק מהשיעורים עוד בתקופה הראשונה של הכולל, אך חוסר הזמן מונע את המשך התענוג. האמת, זה חסר…

איך שומרים על איחוד בין החברים?

קיימנו במהלך הזמן לא מעט אירועים וערבים בכל הסניפים, כולם היו מושקעים עד לפרט האחרון, אם זה מסיבות ראש חודש, או אירועי חגוסיומי מסכתות. זכינו שבאותם אירועים יהיו איתנו גדולי הרבנים שתמיד מתמוגגים ומתרגשים לראות אותנו ואת האור שיש לנו בעיניים בזכות התורה, דאגנו ברוב האירועים לעשות גם מקום מיוחד ונפרד לנשים כדי שגם הן יוכלו לשמוע ולהרגיש את החוויה המדהימה הזו שהבעלים עוברים כל ערב, הרי בסופו של דבר הן מקריבות כל כך הרבה כדי שזה יקרה,אתה מדבר על השעה אולי הכי לחוצה בבית עם ילדים ובסופו של דבר כמו שאמר רבי עקיבא'שלי ושלכם שלה הוא…"

איזה מסר היית רוצה להעביר למי שמתאים לכולל וקורא את השורות הללו?

אחי היקר, זו ההזדמנות שלך לעשות משהו בחיים שישפיע עליך מיידית ולטווח הארוך, תחשוב על הדרך שבה אתה רוצה לחנך את הילדים שלך,את הדרך שבה אתה רוצה לילך – יוליכו אותך. גם אתה יכול להיות כמונו ולשלב תורה עם עבודה.

אני מזמין אותך להצטרף לסניף שלנו באשקלון, אנחנו לומדים כל ערב, חבר'ה בדיוק כמוך, שעה של תורה, חמשה ימים בשבוע בשעה 20:00 בבי"כ ע"ש רבי דוד ומשה, רחוב כתב סופר 25. את השיעור מעביר בטוב טעם הרב ליאור וקנין שליט"א.

יש לנו גם קבוצת ווטסאפ, אתה יכול לסרוק את הקישור ולהצטרף אליה

או לשלוח אלי הודעה 054-2455565 ונשמח שתהיה חלק מאיתנו.

וכמובן אפשר להגיע דרכי לערים נוספות שבהם הכוללים שלנו פועלים ע"י רכזים מצוינים שעושים מלאכת קודש.

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.